פלאי הרפלקסולוגיה.
קיבלתי טלפון שבוע שעבר (10.01.16) ממישהי שחיפשה רפלקסולוגיה בחיפה והגיעה אלי.
היא מספרת לי שלכלתה יש יום הולדת בשבוע שלאחר מכן ושהיא מאוד רוצה לפנק אותה בטיפול. היא התקשרה אליי כמה וכמה פעמים עד שסוף סוף מצאנו תאריך מתאים.
היום המיוחל הגיע. יום שלישי בבוקר, א' הכלה החמודה מתקשרת מלמעלה שאנחה אותה היכן מקום הקליניקה.
אני פותחת את הדלת, בחורה מתולתלת עומדת מולי. נעים מאוד אני איילת, אני א'. בואי תכנסי.
שני דברים אני עושה בנוהל של הטיפול. ראשית מקשיבה בטלפון לטון הדיבור, לזרימת הקול, לאופן בו נאמרים הדברים, ודבר שני כשהמטופל קובע ומגיע אני קשובה לצורת הנקישה על הדלת. האם היא חזקה, מהססת, שקטה או גסה, פעם אחת או מס' פעמים, ואז אני בוחנת את צורת ההליכה, מרושלת או איתנה, ומקשיבה לנקישות הנעל על הרצפה.
אנחנו נכנסות לחדר הטיפולים מתיישבות אחת מול השנייה. היא מתחילה לדבר ואני מקשיבה. חולצת נעליים, גרביים ונשכבת על מיטת הטיפולים. יש לי נוהל שאלות ראשוניות שאני שואלת שנותנות לי המון מידע על המטופל:
שאלה: היכן את עובדת? אפשר לקבל המון אינפורמציה על המטופל מבחירת מקום העבודה ועל תפקידו במערכת.
תשובה: אני מרפאה בעיסוק… אני מתחילה בטיפול ומתבוננת על כפות רגליה. אני מבחינה בשני דברים בולטים, האחד חריץ מאוד עמוק על מערכת העיכול, אם ממש לדייק על אזור פי הטבעת, והשני אזור העקב ממש קטן ביחס לשאר הרגל. אזור זה מסמל את האדמה. הבית.
שאלה: איך הקשר עם ההורים? איך היה לגדול בבית שלהם?
תשובה: אמא נפטרה כשהייתי בת 3. אני לא ממש זוכרת אותה. ומכאן השיחה ממש התגלגלה….
שאלתי האם היא נשארה בבית עד גיל מאוחר כדי לטפל באבא או שהתחתנה בגיל מאוחר?
תשובה: התחתנתי בגיל 35. בגיל 36 הגיע בני הבכור. את הבן השני לקח לנו קצת זמן ובסוף נולד בעזרת טיפולי הפריה.
גידול הילדים מורכב מדאגה גדולה. ניכר משפת גופה ואופן שינוי טון הדיבור הפתאומי שנוכחותה של אמה חסרה מאוד וזה ניכר גם בחינוך ילדיה. הצורך לגונן ולהיות בשליטה חזק ממנה. היא גם אומרת באופן גלוי שהיא מפחדת ממוות. שלה ושל ילדיה. מה יקרה אח"כ? מי יטפל בהם….?
אביה נפטר גם הוא לפני כמה שנים ולכן המשפחה הגרעינית שלה היא כל עולמה. מה שמחבר אותי ישר לדאגה ולנתינה של חמותה שמשמשת בתקופה האחרונה דמות אם. לאורך כל הטיפול אני מקשיבה לקולה. הוא נעים כצלצול פעמון. רך, והיא מדברת בצורה רהוטה ועדינה. מישהי שבהחלט מתאימה ל"טייפ קאסט" של מטפל. לכן ממש לא התפלאתי שאמרה שהיא מרפאה בעיסוק. וממש בשביל "הגרנד פינאלה" של האבחון/ מפגש. יש לי תאוריה מצחיקה של חיבור בין בחירת צלצול הרינגטון בפלאפון לבין האישיות של האדם.
באמצע הטיפול צלצל הפלאפון שלה, והפלא ופלא מה היה הצלצול? נעימה של ציוץ ציפורים וקול פעמונים. מתאים בול לקולה הערב והאופי המרגיע שלה.
למרות ניסיוני הרב ברפואה משלימה אני נפעמת כל פעם מחדש מכוחה של הרפלקסולוגיה. מאפס היכרות, לשיחה בת שעה שלמה אפשר לגלות ולפתוח כל כך הרבה דלתות.
בעודי מלווה אותה אל הלובי ומשם לדלת היא עוצרת ומחבקת אותי. " תודה, תודה שגרמת לי להיפתח כך. זה לא קורה הרבה…"
אני לא יודעת אם תשוב לטיפול אבל אני כן יודעת שאת שלי עשיתי.
איזה כיף ואיזה זכות יש לי לטפל באנשים…
אני פה גם בשבילך וגם בשבילך וגם בשבילך…
